אודות המדד

מדד הבינתחומי לערים חכמות ומקיימות הוא מסמך ראשון מסוגו בישראל שמעריך ערים בישראל כ"ערים חכמות ומקיימות", והוא בין הבודדים בעולם שבוחן את השילוב של ניהול, אסטרטגיה וקיימות עירונית תוך בחינת התאמתן לעולם של חדשנות וטכנולוגיה. כל זאת, תוך שילוב והתייחסות ליעדי הפיתוח הגלובליים של האו"ם (SDGs).

היוזמה לקידום מדד הבינתחומי לערים חכמות ומקיימות נולדה מתוך אתגר: איך מחברים את הרצון להיות בקדמת טכנולוגיה במרחב העירוני – ואת ההתמודדות עם המורכבות ההולכת וגדלה של החיים בעיר? באין מדדים קיימים הבוחנים את השפעת השימוש בטכנולוגיה בערים על הפיכתן לטובות יותר, מתוכננות יותר, מנוהלות ושירותיות יותר - הוחלט לבנות מדד שישמש כלי עבודה ומפת דרכים לערים חכמות ומקיימות בישראל.

המדד הוא כלי דינמי שנועד לסייע לערים להתקדם - בהתאם ליכולות ולמשאבים שלהן - לעבר ניהול מקיים, יעיל, שוויוני ומשתף, תוך התאמתו לכל עיר - ולכל תושביה. המדד מציב בלב המושג "עיר חכמה" את פיתוח המדיניות ואת גיבוש התהליכים החכמים – ולא את עצם השימוש בטכנולוגיה. לפי תפישה זו, העיר נמדדת לפי האופן שבו היא עושה שימוש בטכנולוגיה, ובערכים שהיא מצליחה לממש בזכותה; הטכנולוגיה היא רק כלי.

עקרונות היסוד של המדד

1

עמידה ביעדי קיימות עירונית

מדד הבינתחומי לערים חכמות ומקיימות הוא לא עוד מדד הבוחן את מידת ההטמעה של טכנולוגיות בעיר. ייחודו הוא בחתירה שלו לשיפור אמיתי במשילות, בשוויוניות, בקיימות ובחוסן העירוני תוך שימוש בכלים טכנולוגיים ותהליכים חדשניים. לאור זאת, מדדי הליבה הותאמו עם יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם.
2

התמודדות עם אתגרים מקומיים

מדד הבינתחומי לערים חכמות ומקיימות אינו מכוון לפתרון גנרי לבעיות גנריות, אלא מתגמל חשיבה אסטרטגית של הרשות המספקת מענה לאתגרים ייחודיים לה. לאור זאת, המדד אינו מהווה מרשם לעיר חכמה; הוא מחייב את הרשות לבנות אסטרטגיה המבוססת על האתגרים הייחודיים לה, ובוחן את המענה לאתגרים אלו באמצעות שילוב של חדשנות תהליכית, שותפות בין בעלי עניין, מערכות מידע וטכנולוגיה.מסיבה זו פתרונות ותהליכים חדשניים ברשות אחת לא יהיו בהכרח רלוונטיים לאחרת.
3

כלי עבודה

המדד לא נועד להשוות בין רשות לרשות (למרות שהתוצאה הינה אכן השוואתית), אלא להוביל כל רשות קדימה ולמדוד את מידת השיפור והמצוינות שלה ביחס לעצמה - בשלב ההתחלתי בו אנו נמצאים כעת,ולאורך זמן עם התפתחות המדד ותיקופו. פתרון איכותי וסינרגטי יכול לספק מענה ליותר מאתגר עירוני אחד. לכן פעילות או החלטה עירונית אחת, יכולה לאפשר צבירת נקודות בחלקים ופרמטרים שונים במדד.
4

כלי לשיפור עצמי, לא לשיקוף מצב קיים

מדד הבינתחומי לערים חכמות ומקיימות אינו מתייחס לערים שונות זו מזו בהתאם לנתוני הפתיחה שלהן (מיקום פריפריאלי, איכות אוויר, הון אנושי, רמת השכלה, מצב אקולוגי) כי אם בוחן את העיר בהתאם לחזון והאסטרטגיה שהיא קבעה לעצמה.
5

המדד מקדם ערך ולא מוצרים

מדד הבינתחומי לערים חכמות ומקיימות מכוון לערכים ולאיכות יותר מאשר לשיפור רמת הטכנולוגיה או הרחבת השימוש בה. טכנולוגיה שלא מביאה ערך תנוקד נמוך יותר מטכנולוגיה שמשפרת מצב קיים או מסייעת לעמוד ביעדים עירוניים ברורים.
6

המדד בוחן חדשנות ולא רק טכנולוגיה

מדד הבינתחומי לערים חכמות ומקיימות מכוון את הרשויות לחשיבה מחוץ לקופסה כדי לתת מענה לאתגרים מקומיים. לא תמיד התוצאה תהיה טכנולוגית; לפעמים היא תהיה תהליך חכם של תכנון, הכשרה, הטמעה או רגולציה.

תהליך העבודה

בשל העובדה שזו הפעם הראשונה שבה מבוצע המדד, הוחלט שלא להעריך את כלל הערים והרשויות בישראל אלא לבצע בדיקה סלקטיבית שכללה פנייה ישירה לראשי ערים ורשויות מקומיות משני סוגים:

  1. רשויות החברות בפורום ה- 15 - לאור האיתנות של הרשויות ולאור הפעילות שביצע הפורום בתחום הערים החכמות בחמשת השנים האחרונות.
  2. רשויות מקומיות שפרסמו בעיתונות שהן פועלות בתחום ערים חכמות (פרסומים ביוזמת הרשויות ו/או חברות טכנולוגיות שפרסמו שהעיר מתקדמת בתחום).

בתחילת מאי 2018 יצאה פנייה אל 37 ראשי ערים ומועצות מקומיות להשתתף במדד. רשימת הרשויות כללה רשויות מאשכול חברתי-כלכלי 1-9 , מרשויות הגדולות ביותר, ועד לרשויות מקומיות בנות 20 אלף תושבים, מהרשויות המקומיות הצפוניות ביותר ועד לדרומית שבהן, ישובים יהודיים, ערביים ומעורבים, בתוך ומחוץ לקו הירוק.

נענו בחיוב 28 רשויות מקומיות. ערים אלה מינו איש-קשר מקצועי מטעמן, שעמד בקשר עם צוות המדד.

בשלב הראשון, נדרשו הערים למלא שאלון מקצועי שדרש התייחסות לנושאים בתחומי אחריות של מחלקות שונות בעירייה ובחלקן נדרשו גם צירוף מסמכים לעדות על עמידה בדרישות. הדבר הטיל עומס רב על הערים, אולן הן עשו עבודה מקצועית ויסודית, ככל שיכלו.

חלק מהרשויות ביקשו פגישות עבודה עם צוות המדד על מנת לקבל הבהרות ומידע נוסף.

19 רשויות סיימו למלא את המדד (באופן מלא) עד סוף יולי 2018 ועל כן הן מרכיבות את הרשויות המשתתפות במדד של שנה זו.

הניקוד ניתן לרשויות על עמידה במדד כולו וגם לכל אחד מארבעת החלקים של המדד ואלו נבחנו מול כלל הרשויות, אך גם מול רשויות דומות.

שיטת הדירוג

הרשויות דורגו לפי צורת הניקוד הבאה:

  • דירוג A+ - ציון 95 ומעלה
  • דירוג A - ציון בין 85-94
  • דירוג B+ - ציון בין 75-84
  • דירוג B - ציון בין 65-74
  • דירוג C - ציון 64 ומטה

צוות המדד

נותני החסות